שחזור עורלה – מדריך מקיף ומעמיק

העורלה ותפקידה המדעי

העורלה (Prepuce) היא קפל עור כפול המכסה את ראש הפין (העטרה). העורלה מורכבת משכבת עור חיצונית ומרקמה פנימית רירית (מוקוזית), והיא עשירה בכלי דם ועצבים. בין השכבות קיים מבנה ייחודי הנקרא “רצועת הרכסים” (Ridged band) – טבעת עור מקומטת בקצה העורלה, המכילה קצות עצבים ייחודיים ורגישים לתנועה. מבנה זה תורם רבות לתחושה המינית בזמן קיום יחסים או אוננות, והוא מתכווץ באופן טבעי סביב העטרה אצל גברים שלמים. העורלה מכילה מגוון קולטני עצבים, ולכן נחשבת איבר תחושתי ותפקודי חשוב במערכת המין הזכרית.

לעורלה מספר תפקידים ביולוגיים חשובים: ראשית, היא מגנה על העטרה. כשהפין רפוי, העורלה מכסה את העטרה ושומרת עליה מפני חיכוך ושפשוף ישיר בבגדים, וכן מסייעת בשמירת הלחות הטבעית של עור העטרה. ללא כיסוי זה, עור העטרה עלול להתייבש, להתקרן (להפוך לעבה וקשיח יותר) ולאבד מרגישותו עם הזמן. שנית, בזמן זקפה ויחסי מין, העורלה מחליקה קדימה ואחורה על פני העטרה והפין, מפחיתה את החיכוך ומאפשרת חדירה חלקה יותר, לעיתים ללא צורך בסיכה נוספת. התנועה הזו גם מעוררת את קצות העצבים שבעטרה ובעורלה לחלופין, מה שיכול להגביר את ההנאה המינית. ישנן עדויות שהסרת העורלה (מילה) מביאה עם השנים לעיבוי והתקרנות העטרה, מה שהופך אותה לפחות רגישה. בנוסף, העורלה מהווה כשליש מאורך ועור הפין הבוגר, ולכן הסרתה גורעת כמות משמעותית של רקמה תחושתית. כאיבר רב-תכליתי, לעורלה מיוחסות גם פונקציות חיסוניות (כמו ייצור חומר סיכה טבעי – סמגמה – בעל תכונות אנטיבקטריאליות) והגנה על בן/בת הזוג: יש הטוענים שפין נימול בעל עטרה חשופה ויבשה נוטה להיות מחוספס יותר ועלול לגרום לגירוי אצל בן/בת הזוג, לעומת פין עם עורלה המספקת תנועה חלקה והגנה רכה. לסיכום, העורלה אינה “עודף עור” בלבד אלא רקמה מורכבת ובעלת תפקיד בתחושה, בהגנה ובהנאה המינית.

רקע היסטורי: מילה ושחזור עורלה

ברית המילה, הסרת העורלה, נהוגה מזה אלפי שנים במסורות ותרבויות שונות (בפרט ביהדות ובאסלאם) מסיבות דתיות, חברתיות או רפואיות. עם זאת, לאורך ההיסטוריה היו גם ניסיונות להשיב את העורלה שהוסרה – תהליך המכונה “שחזור עורלה” (Epispasm ביוונית קדומה). כבר בעולם העתיק, בתקופה ההלניסטית-רומית, ערך העורלה היה גבוה: היוונים והרומאים החשיבו הופעת פין עם עורלה שלמה לאסתטית וצנועה, ואילו חשיפת העטרה בפומבי נחשבה למגונה. גברים עם עורלה קצרה נהגו לעיתים לקשור רצועת עור (kynodesme) סביב העורלה כדי למנוע חשיפת העטרה במקרה של תנועה פתאומית. בתקופה ההלניסטית, יהודים מתיוונים שחיו בחברות היווניות והרומיות ביקשו לטשטש את סימני ברית המילה כדי להשתלב בחברה הסובבת, שהעריכה גוף שלם ללא סימני מילה. חלקם ניסו למתוח את עור הפין הנותר כלפי מטה על מנת לכסות את העטרה וכך “לייצר” מעין עורלה חדשה. ישנן עדויות היסטוריות לכך שגם לפני מרד החשמונאים בממלכת יהודה, גברים יהודים מתיוונים עסקו במשיכת העורלה להשגת מראה לא נימול. תגובת הממסד הדתי היהודי הייתה שלילית: חז”ל אף הטילו סנקציות על כהנים שביצעו משיכת עורלה, ופסקו שהעושה זאת “אין לו חלק לעולם הבא”, עדות לחשיבות האיסור שראו בכך. כלומר, כבר בעת העתיקה נוצר מתח בין הדרישה הדתית למול, לבין הרצון החילוני-הלניסטי להיראות שלם.

בזמנים מאוחרים יותר, הצורך בשחזור עורלה עלה שוב בתקופות של רדיפה דתית. למשל, בתקופת השואה באירופה (מלחמת העולם השנייה), ידוע על מקרים שבהם גברים יהודים ניסו לעבור ניתוחים לשחזור העורלה על מנת להסתיר את יהדותם ולהינצל מרדיפות הנאצים. בתקופה זו כל גבר נימול היה בסכנה, שכן המילה הייתה סימן מזהה ליהודים, ולכן היו כאלה שפנו לפתרון כירורגי כדי “להפוך” לא-נימולים. במקביל, ברית מילה נהייתה נפוצה במהלך המאה ה-20 גם בהקשרים לא-דתיים, במיוחד בארצות הברית, שם אומצה כמנהג רפואי שגרתי בתינוקות זכרים. כתוצאה מכך גדל מספר הגברים הנימולים שגידלו תחושה של חוסר שלמות או סקרנות לגבי מה שאבד להם.

בעשורים האחרונים של המאה ה-20 התחילה התנועה המודרנית לשחזור עורלה. בשנת 1982 הוקמה בארה”ב קבוצת BUFF (Brothers United for Future Foreskins), שהייתה אחת היוזמות הראשונות לעידוד שחזור עורלה לא-כירורגי. קבוצה זו המליצה על שימוש ברצועות דבק רפואי לשם מתיחת העור בשיטה ביתית. ב-1989 נוסד בסן פרנסיסקו ארגון התמיכה NORM (National Organization of Restoring Men), כארגון ללא כוונת רווח שמטרתו לתמוך בגברים המשחזרים את עורלתם ולספק מידע ושיתוף ניסיון. בתחילת שנות ה-90 הופיעו ארגונים ופורומים נוספים, והתופעה החלה להתפרסם בקרב יותר גברים בארה”ב ובעולם. גם ספרות הדרכה הופיעה: ספרו של ג’ים ביגלו “The Joy of Uncircumcising” שיצא לאור ב-1992 סיכם שיטות ונימוקים לשחזור עורלה, ותרם להגברת המודעות לנושא.

בעשורים הראשונים של המאה ה-21, עם עליית האינטרנט, נוצרו קהילות מקוונות בינלאומיות של משחזרים, המחליפים עצות, תיעוד אישי ותמיכה. כיום שחזור עורלה מבוצע בעיקר מסיבות אישיות: חלק מהגברים מחפשים שיפור בתחושה המינית או בחיי המין, אחרים שואפים למראה אסתטי של פין שלם, ויש הרואים בכך דרך להשיב לעצמם שליטה בגופם לאחר שנימולו בינקותם ללא בחירתם. לצד זאת, מתנהל בעולם דיון רחב יותר סביב סוגיית ברית המילה עצמה – ארגונים המתנגדים למילה מטעמי זכויות התינוק ושמירת שלמות הגוף תומכים לעיתים גם בשחזור עורלה עבור הנימולים שמעוניינים בכך. בהתפתחות עדכנית, אף ישנו מחקר ביוטכנולוגי המתמקד בגידול עורלה חדשה בהנדסת רקמות: למשל, ארגון מחקר בשם Foregen (המבוסס באיטליה ובארה”ב) דיווח על הצלחה ראשונית בשחזור רקמת עורלה אצל בעלי חיים (שור), מתוך כוונה ליישם זאת בעתיד בגברים. עם זאת, נכון להיום (2025) הטכניקות הזמינות לשחזור עורלה בקרב גברים נימולים הן בעיקרן שיטות מתיחה הדרגתיות או ניתוחי שחזור קוסמטיים, כפי שיפורט בהמשך.

שיטות לשחזור עורלה

שיטות בלתי-כירורגיות (מתיחה ידנית ושימוש במכשירים)

הרוב המכריע של הגברים הבוחרים לשחזר את עורלתם משתמשים בשיטות לא-כירורגיות המבוססות על עיקרון של הרחבת רקמות. עיקרון זה, המוכר מתחום הכירורגיה הפלסטית, גורם לעור לייצר תאי עור חדשים (באמצעות מיטוזה) כאשר מפעילים עליו מתח מתמשך ומתון לאורך זמן. כך, בהדרגה, העור נמתח ומתרבה, וניתן ליצור עודף עור המסוגל לכסות את העטרה. בשיטות אלו מנצלים את העור הקיים בפין (עור ה־shaft ושאריות עורלה פנימית אם נותרו) ומותחים אותו קדימה. בניגוד להליך כירורגי, אין “גידול” מחדש של הרקמות המקוריות שהוסרו במילה, אלא התארכות העור הנותר. שיטות מתיחה נחשבות בטוחות יחסית, אך הן איטיות, ומאפשרות לבצע את התהליך באופן עצמאי בבית.

כיצד זה מתבצע? ישנן טכניקות מגוונות למתוח את עור הפין: ניתן לעשות זאת באופן ידני (ללא אביזרים) על ידי מתיחת עור הפין קדימה באמצעות האצבעות, לאורך מספר דקות בכל פעם, כמה פעמים ביום. לחלופין, רבים מעדיפים להשתמש באביזרי מתיחה שונים כדי לשמור על מתח קבוע לאורך זמן בלי צורך להחזיק ביד. דוגמה פשוטה היא שימוש בחבישת סרט דביק רפואי: עוטפים את עור הפין הרפוי בסרט דביק, מושכים אותו קדימה מעבר לעטרה, ומחברים את קצה הסרט המתוח לנקודה כלשהי – למשל לעור הירך בעזרת רצועה אלסטית, או למשקולת קטנה התלויה באופן חופשי. אחת הטכניקות הידועות היא שיטת ה־T-Tape, שבה סרט דביק מחובר לרצועה אלסטית הקשורה סביב הירך; שיטה זו פותחה בשנות ה-90 כדי לייעל את תהליך השחזור. בשיטה זו ואחרות, המתח המתון מושך את עור הפין קדימה לאורך שעות רבות ביום. הפעלת מתח חזק מדי או ממושך מדי עלולה לגרום לכאב ואף לקרעים מיקרוסקופיים בעור, ולכן ההמלצה היא לעבוד באופן מדורג ומתון. ארגוני שחזור ממליצים, למשל, על 4–8 שעות ביום של מתיחה במכשיר והפסקה אם מורגשת אי-נוחות או כאב. בנוסף, ממליצים שלא לישון עם מכשירי מתיחה מחוברים, מטעמי בטיחות וכן כדי לאפשר לעור מנוחה לצורך גדילה תקינה של תאים.

בנוסף לשיטות המאולתרות עם סרטי הדבקה, קיימים כיום מכשירים מסחריים ייעודיים לשחזור עורלה. מכשירים אלו בנויים בדרך כלל מחלקי פלסטיק או סיליקון: חלק אחד אוחז בעור הפין ומותח אותו קדימה מעל העטרה, וחלק שני מאפשר לחבר אמצעי מתיחה (כגון רצועות אלסטיות לירך, משקולת תלויה, קפיץ פנימי או ברגים לוויסות מתח). בין המכשירים הפופולריים ניתן למנות את TLC Tugger, DTR, CAT II Q ואחרים. בישראל פותח גם מכשיר מקומי בשם “Mantor”. בכל מקרה, המכנה המשותף הוא עיקרון המתיחה המתמשכת לאורך חודשים ושנים, ללא התערבות ניתוחית.

חשוב להדגיש כי בשחזור עורלה לא-כירורגי לא משחזרים למעשה את כל המורכבות האנטומית של עורלה טבעית. הרקמות המיוחדות שנכרתו בזמן המילה (כמו רצועת הרכסים והפרנולום) אינן צומחות מחדש בשיטת המתיחה. התוצאה היא שחזור העור החיצוני והפנימי המכסה את העטרה, אך ללא אותם קצות עצבים ייחודיים שהיו בעורלה המקורית. אף על פי כן, גברים רבים מדווחים על שיפור בתחושה בזכות כיסוי העטרה ושמירתה לחה ורגישה יותר, גם אם התחושה אינה זהה לחלוטין לזו של עורלה טבעית.

שיטות כירורגיות (ניתוחי שחזור עורלה)

דרך נוספת – אם כי פחות נפוצה – לשחזור עורלה היא באמצעות ניתוח פלסטי. בניתוח כזה, רופא מנתח יוצר באופן כירורגי רקמת עור חדשה סביב העטרה, לעיתים באמצעות השתלת עור מאזור אחר (כמו עור שק האשכים). המנתח מעצב את העור המושתל כך שייצור מעין “שרוול” חדש סביב העטרה, ובכך מדמה עורלה. לעיתים מבוצע הניתוח בשני שלבים או יותר. ניתוחי שחזור עורלה אינם נפוצים, ומעט מנתחים פלסטיים או אורולוגים מציעים אותם.

לניתוח יתרונות, כמו תוצאות מהירות – מיד לאחר הניתוח יש כיסוי של העטרה, ללא צורך להמתין שנים. בניתוח ניתן לעצב באופן מדויק יותר את מראה העורלה המשוחזרת, ואפילו ליצור רסנית מלאכותית במקרים מסוימים. מנגד, יש חסרונות משמעותיים: הניתוח מורכב, יקר, כרוך בסיכונים (זיהום, דימום, צלקות, סיבוכי הרדמה וכדומה), והתוצאות אינן תמיד משביעות רצון קוסמטית ותפקודית. העור המושתל עשוי להיות שונה בגוון או במרקם, ואין החזרת אותם מבנים עצביים שנכרתו במילה. לכן רבים מעדיפים להימנע משחזור כירורגי ולנסות את השיטות השמרניות תחילה. גם מנתחים מובילים בתחום מצהירים שהאפשרויות הלא-כירורגיות לרוב עדיפות.

מחקרים ונקודת מבט רפואית על התהליך

מבחינה רפואית-מדעית, שחזור עורלה לא-כירורגי נתפס כתהליך קוסמטי המונע מרצון אישי, ולא כצורך רפואי חיוני. לכן יש יחסית מעט מחקרים קליניים בנושא. העיקרון של מתיחת העור (tissue expansion) מוכר בכירורגיה הפלסטית, ומבחינה זו אין ספק שהעור יכול לגדול. עם זאת, ברור שלא מתחדשים עצבי העורלה המקורית (רצועת הרכסים והפרנולום). גם אם נוצרת עורלה חדשה, התחושה אינה זהה לגמרי למצב טרם המילה. העורלה המשוחזרת מורכבת מעור רגיל שנמתח, ולא מרקמה רירית עדינה.

באשר לתחושה המינית לאחר שחזור, אין מחקר מבוקר ברור. עדויות אנקדוטליות של משחזרים מעידות לרוב על שיפור בתחושה ובהנאה, בעיקר בזכות כיסוי העטרה ושמירתה לחה. חלק מהמשחזרים לא חשים שינוי גדול, אך מדווחים על רווח פסיכולוגי ותחושת שלמות. עמדת הממסד הרפואי היא ניטרלית-זהירה: זוהי פרוצדורה אלקטיבית המיועדת למי שחשים צורך בכך, ורופאים מדגישים ציפיות ריאליות – המראה והתפקוד אינם זהים לעורלה טבעית, אך יש אפשרות לשיפור בהרגשה ובאסתטיקה.

עדויות אישיות של משחזרים

גברים שתיעדו את שחזורם מספרים על מגוון חוויות:

• שיפור בנוחות היומיומית: עם גדילת העור וכיסוי העטרה, פוחת השפשוף בבגדים והעטרה נשמרת לחה ורכה יותר.
• תחושה מינית והנאה: חלקם דיווחו על עליה ברגישות ובהנאה, others ציינו שינוי מתון או עיקרו פסיכולוגי.
• תהליך ארוך ומאתגר: נדרש זמן (חודשים-שנים), סבלנות והתמדה יומיומית במתיחות. רבים נעזרים בקבוצות תמיכה.
• שינוי אסתטי ודימוי גוף: רבים שמחים בכך שהעטרה מכוסה; חלקם זוכים לביטחון עצמי מוגבר ולא מרגישים עוד “חסרים”.
• היבט רגשי: שחזור העורלה מעניק תחושת שליטה מתקנת על הגוף, במיוחד למי שחווה מצוקה רגשית עקב המילה בינקות.

יתרונות של שחזור העורלה

• כיסוי והגנה על העטרה: מפחית יובש, שפשוף וגירוי בבגדים.
• שיפור אפשרי בתחושה ובהנאה: העטרה מתחדשת ומופחתת התקרנות, וחלק מהמשחזרים חווים עליה ברגישות.
• שיפור דימוי הגוף והשלמות האישית: תחושת שלמות, חזרת משהו שנלקח, הגברת ביטחון עצמי.
• הפחתת כעס וטרדה נפשית: עבור מי שחש פגיעה מהמילה, השחזור יכול להוות תהליך תרפויטי וסגירת מעגל.
• אסתטיקה ותחושת גבריות: יש המעדיפים את מראה הפין הלא-נימול כטבעי או יפה יותר.

חסרונות של שחזור העורלה

• משך התהליך הממושך: דורש שנים של התמדה יומיומית (בשיטות לא-כירורגיות).
• דרישות התמדה ומשמעת: מתיחות או לבישת מכשירים שעות בכל יום, עלול להכביד בשגרה.
• אי-ודאות לגבי התוצאות: צורת העורלה הסופית עשויה להיות שונה מציפיות; ייתכן “penoscrotal webbing” או פתח רחב מדי.
• היעדר חלק מהתפקודים המקוריים: המבנים העצביים שנכרתו במילה אינם מתחדשים, כך שהשחזור אינו משחזר הכול.
• תופעות לוואי ואי-נוחות: גירוי בעור, קרעים מיקרוסקופיים, גרד, שפיכה מעוכבת זמנית וכו’.
• עלות כספית: חלק מהמכשירים המסחריים יקרים; ניתוח יקר עוד יותר ואינו מכוסה לרוב.

סכנות וסיכונים פוטנציאליים

• גירוי ופציעות בעור: עקב מתח יתר עלול להיווצר נזק עורי או קרעים.
• הפרעות במחזור הדם המקומי: קשירה חזקה מדי של המכשיר עלולה לפגוע בזרימת הדם.
• Penoscrotal webbing והידבקויות: מתיחת עור שק האשכים לתוך אזור הפין בצורה לא נכונה.
• זיהום: חשוב להקפיד על היגיינה, או שעלול להתפתח זיהום עורי מקומי.
• סיכוני ניתוח (במקרה של שחזור כירורגי): זיהום, דימום, הצטלקות, כישלון קליטת שתל עור.
• השפעה נפשית: התעסקות אינטנסיבית באיבר המין ובטראומת המילה עלולה ליצור מתח רגשי.

בפועל, כאשר מקפידים על גישה הדרגתית והיגיינה, רמת הסיכון בשחזור לא-כירורגי נמוכה מאוד. רוב המשחזרים אינם חווים סיבוכים משמעותיים.

מדריך מעשי: כיצד משחזרים עורלה (שלב אחר שלב)

1. לימוד והכנות
   • קרא מדריכים, צפה בסרטוני הדרכה, שקול להצטרף לקבוצת תמיכה של משחזרים מנוסים.
   • הבן את כמות העור הרופף שיש לך בנקודת ההתחלה.
   • הכן ציוד בסיסי (סרט דביק רפואי, רצועה אלסטית, אולי משקולת קטנה).
   • שמור על היגיינה והתייעץ עם רופא אם יש מצבים רפואיים.
2. בחירת שיטת מתיחה התחלתית
   • ניתן להתחיל במתיחה ידנית פעמיים-שלוש ביום, כמה דקות בכל פעם.
   • אפשר להשתמש בשיטת T-Tape: הדבקת סרט רפואי סביב העור ומשיכה קדימה באמצעות רצועה או משקולת.
   • לחלופין, לרכוש מכשיר מסחרי ייעודי (כגון TLC Tugger, Mantor, DTR וכדומה).
3. הגדרת לוח זמנים והתמדה
   • החל בכמה שעות מתיחה יומיות והדרג את העומס לאט.
   • אל תעבור לרוב 8 שעות מתיחה ביום.
   • אל תישן עם מכשיר מחובר (זקפות ליליות עלולות לגרום למתח יתר).
4. ניטור והתאמה
   • בדוק את העור לאחר המתיחה (אדמומיות, יובש, כאב).
   • הורד מתח במקרה של כאב או סימני לחץ מוגזמים.
   • תעד את ההתקדמות (מדידות, צילומים פרטיים) אחת לכמה שבועות.
5. התמודדות עם אתגרים
   • אם מופיע גירוי או קרעים, הפחת עומס והמתן להחלמה.
   • ניתן לגוון בשיטות המתיחה (ידנית, רצועה, משקולת).
   • שקול הפסקות קצרות בעת הצורך.
   • קבל תמיכה מקהילות משחזרים.
6. הופעת תוצאות והמשך
   • כעבור מספר חודשים תתחיל לראות כיסוי חלקי של העטרה.
   • ככל שהזמן עובר העטרה נשארת מכוסה יותר, גם ללא מתיחה.
   • האט כשאתה מתקרב ליעד הרצוי כדי למנוע מתיחת יתר.
7. תחזוקה וסיום
   • כשתגיע לרמה מספקת של כיסוי, צמצם בהדרגה את זמני המתיחה עד להפסקה מוחלטת.
   • וודא שאין “נסיגה” של העור ונוח לך עם התוצאה הסופית.
   • שמור על היגיינה מתחת לעורלה החדשה בדומה לעורלה טבעית.

משך הזמן הצפוי לכל שיטה

• לא-כירורגית (מתיחה): לרוב בין שנה לשלוש שנים להשגת כיסוי מלא. יש שמסיימים מהר יותר (אם נותר הרבה עור), ויש מי שממשיכים גם 4–5 שנים. זה תלוי בכמות העור ההתחלתית, זמן המתיחה היומי, גיל ויעד הכיסוי המבוקש.
• כירורגית (ניתוח): התוצאה עקרונית “מיידית”, אך ההחלמה והעיצוב עשויים לקחת שבועות עד חודשים. לעיתים נדרשים ניתוחים משלימים. ניתוח נחשב יקר ומסוכן יותר, עם תוצאות פחות אסתטיות במקרים רבים.

מקורות מידע נוספים

• ארגוני תמיכה (למשל NORM) וקבוצות משחזרים ברשת, אתרי שיתוף חוויות ומאמרים מדעיים.
• ערך “שחזור עורלה” בוויקיפדיה (בעברית ובאנגלית) המרכז מידע היסטורי ופרקטי, עם הפניות למקורות.
• ספרים כמו “The Joy of Uncircumcising” (ג’ים ביגלו) וספרות רפואית העוסקת בכירורגיה פלסטית של איבר המין.
• מחקר ביוטכנולוגי (Foregen) המנסה לפתח טכניקות הנדסת רקמות לשחזור מלא של העורלה.

בסופו של דבר, שחזור עורלה הוא תהליך אפשרי ומשמעותי עבור גברים רבים, אך דורש סבלנות וידע. חשוב להבין את מגבלותיו – לא ניתן לשחזר את כלל העצבים והמבנים שנכרתו במילה – אך עדיין, רבים מעידים על שיפור בתחושה, בנוחות ובדימוי הגוף.

---

מקורות (הקישורים שהוסרו מהטקסט)

1. Circumcision Resource Center – Functions of the Foreskin
   https://circumcision.org/functions-of-the-foreskin/
2. Vital or vestigial? The foreskin has its fans and foes – PMC
   https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC3225416/
3. שחזור עורלה – ויקיפדיה
   https://he.wikipedia.org/wiki/שחזור_עורלה
4. חנוך בן ימי נגד ברית המילה – רציו – אמונה, מחקר ומדע
   https://rationalbelief.org.il/חנוך-בן-ימי-נגד-ברית-המילה/
5. Whole again: the practice of foreskin restoration – PMC
   https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC3255154/
6. Foreskin Restoration (Circumcision Reversal): Risks & Benefits – Cleveland Clinic
   https://my.clevelandclinic.org/health/treatments/25139-foreskin-restoration
7. פיתוח חדש יחזיר את העורלה לגברים נימולים? – מאקו
   https://www.mako.co.il/men-stories/Article-55fa93ceb91ab41006.htm
8. Foregen – ארגון מחקר ביוטכנולוגי לשחזור העורלה
   https://www.foregen.org